על הבלוג

בפברואר סיכמתי עם עצמי שבמאי אני נוסעת. אני עם עצמי (כבר טיול מרובה משתתפים), רכב ומחשב.

הרעיון קסם לי מאוד, לקחת שבועיים וחצי ככה ולנסוע ממקום למקום, ממדינה למדינה: ספרד, צרפת, ולקנח באיטליה.

לישון מקסימום שני לילות במקום אחד אלא אם יתחשק לי להשאר, לטייל באזור ולהתקדם הלאה לדבר הבא. לצבור חוויות, לכתוב, וכמובן… לצלם.

כבר בפברואר יכולתי להריח את הטבע, לראות את הערים הססגוניות ואת הבלוג המגניב שיצא לי מהטיול הזה, שלא לדבר על ההתמודדות עם עצמי בבידוד מהעולם. (באמת לא התכוונתי שכל זה יקרה, סליחה ומחילה!!)
התחושה של “מגלה יבשת” גרמה לי להרגיש ברת מזל ובעלת מקצוע נחשק ביותר…גם אם אני לא מרוויחה ממנו שקל, או תהילת עולם.

במרץ הבנתי שהיקום מערים עלי קשיים וכמעט ויתרתי על התוכנית המעולה שלי לחצות את אירופה על ארבעה גלגלים. אבל אז הגיע חודש אפריל ואיתו הבלוג הזה שהוציא עצמו לאור לא משנה מה, כשהוא מסביר לי יפה יפה, שאפילו שתוכניות משתנות, החוויות לא צריכות להיעלם וראוי לצלם* ולכתוב אותן כפי שהן היו…

* ורק כדי להבהיר – כל התמונות בבלוג הן צילומים שלי אלא אם ציינתי אחרת   🙂