פורטונה

כשחישבתי את העלויות של הטיול הזה (כיאה למנהלת פרוייקטים) לקחתי בחשבון שאשכור רכב מהיום הראשון עד האחרון, רק לא לקחתי בחשבון איזה רכב אקח בסוף. (כיאה לאישה שהחליטה להגשים חלומות)
וכשעמדתי הבוקר מול נציגת השירות של חברת השכרת הרכב הבנתי שאני לא רוצה את המכונית שהזמנתי.
הבנתי שאני רוצה לנהוג בחופש בלתי נגמר ובסטייל אחר לגמרי ממה שהיום-יום מאפשר לי בדרך כלל, כי פתאום החלום מתממש.

וברגע שצעדתי לתוך מוד  חופשה ממש הרגשתי וראיתי את עצמי משייטת על הכבישים במזג אויר טרי וחצי צונן כשהרוח מציקה לי ואני מריחה את הטבע האביבי שמסביב, מקבלת אותו ישר לפרצוף ללא מסיכות.

ואז, בלי לחשוב פעמיים כי Fuck it, YOLO  וכו’ הזמנתי מכונית אדומה עם גג נפתח. החלום הישן שלי היה אלפא רומיאו או אאודי אבל תכל’ס הצבע זה מה שחשוב, לא?
נציגת השירות הסתכלה עלי ועל על מלאי המכוניות לסירוגין והציעה לי ב.מ.וו, קבריולה ידנית, ואדומה!!!.

אני יודעת, יודעת שזה פזיז להפליא וחורג מכל קונספט מחושב שלי, אבל… Fuck it, YOLO  וכו’ .

וידאתי עם נציגת השירות שאני חותמת על המסמכים הנכונים ששומרים לי כיסוי ביטוחי ותיקוני דרך 24/7 בכל מדינות המסע שלי, ושהכל סגור ושאת הרכב אני מחזירה ברומא.

אם יש משהו שאני יודעת לעשות זה לא לחזור על אותה טעות פעמיים (ראה ערך טיול טרום קאמינו  פורטוגל/ספרד 2019, פייסבוק, ספטמבר, שם, שם).

טעויות חדשות תמיד יתקבלו בברכה.