חלום שלי בית קפה

יש כמה דרכים להכיר אנשים חדשים

הראשונה היא לטייל בכל מיני ארצות, והשניה היא לעצור במקום אחד ולהכיר את האנשים שלו לעומק...

זה מה שעשיתי כשקיבלתי את ההודעה מאלה שהיא עוד שבוע מצטרפת אלי לטיול ואנחנו נפגש בגנואה (הנה לינק לתזכורת) https://bit.ly/3gdjuQq

היה לי שבוע להמתין לה והחלטתי לקחת את הזמן במקום אחד. קצת להירגע ולאסוף את ההרפתקאות לתוך חוויות מסודרות, להשלים פערים עם עצמי וגם.. לעשות כביסה.

ואז, אז נזכרתי בפנטזיה ההיא מפעם של לגור שנה במדינה אחרת (נניח איטליה), לכתוב ולכתוב עד שיצא ספר, לטייל באזור וכדי לממן את המגורים לעבוד בקפה של הכפר בו אגור.

אז נכון שאין לי שנה, אבל יש לי את איטליה, אני רוצה לעצור רגע ולכתוב, ולמה לא בית קפה?

ההזדמנות המושלמת הגיעה אלי בדמות העיירה Mele.

פרוטונה ואני עברנו בין העיירות שליד גנואה, עד שמצאנו את האחת שהתאהבנו בה ממבט ראשון! מי שמכיר אותי יודע שקשה לי לבחור, אבל זותי פשוט קראה לי לבוא. היא היתה שילוב מושלם של נוף כפרי, בתים ישנים  משנת 1880 וחדשים יותר גם, רכבים ישנים שנראה שהוצאו מכפר בסלובקיה או יוון, בקיצור.. חתיכת הסטוריה שקמה לתחיה, והכי חשוב, היו בה שני בתי קפה מקומיים וציוריים בדיוק כאלה שרציתי לבלות את הזמן בעבודה בהם.

ברוך אלוהי גוגל טרנסלייט

זה היה יום שני שימשי, אני זוכרת את הרגע שבו נכנסתי לבית הקפה כאילו זה היה אתמול.
קצת נאבקתי בדלת הכניסה הכבדה אבל בסוף היא נכנעה לי, והתיישבתי בשולחן הפינתי.

בעלת בית הקפה סימנה לי שעלי להזמין בדלפק אבל מכיוון שהאיטלקית שלי על תקן איננה לא הבנתי את מה שאמרה.

עם חיוך של אין ברירה היא ניגשה אלי לבסוף ובאנגלית רצוצה הסבירה לי שכאן השירות הוא עצמי ולכן ללא היסוס ומיד ניגשתי איתה ועם גוגל טרנסלייט לדלפק, הזמנתי ארוחת בוקר ושאלתי באותה נשימה אם היא מכירה מקום מומלץ שאוכל לשכור בו חדר לשבוע.

מריאנה (מסתבר שזהו שמה) שלפה במהירות את הטרנסלייטור שלה והמליצה לי בחום רב על חדר שנמצא מעל טחנת מים ישנה בדיוק בצד השני של השביל. גוגל טרנסלייט תרגם “רחוב”, אבל זה היה שביל, תאמינו לי.

הנה ההוכחה לאומץ

ואז אזרתי אומץ ושאלתי אם היא מחפשת עזרה לשבוע בעלות סמלית, כזו שתממן לי את החדר וארוחות. הרגשתי כאילו אני עומדת בפני ועדת קבלה לתואר שלישי, כי על הכף היה מונח חלום ישן ובכף השניה הסיכויים האפסיים שמישהו יסכים להעסיק בבית קפה תיירת ישראלית נטולת שפה וגינונים מקומיים, למרות, שמבחינת דיבור עם הידיים השתלבתי בול.

מריאנה בהחלט לקחה את הזמן עד שהחליטה ואחרי חמש דקות אמרה שהבת שלה לא נמצאת השבוע ויתכן והיא תשמח לקבל קצת עזרה, משמרת של ארבע שעות ביום בשעות הבוקר.

להגיד את האמת? לא הבנתי מה הפירוש של יתכן והיא תשמח לקבל עזרה – האם יתכן ותשמח או יתכן וצריכה עזרה אבל החלטתי לקחת את התשובה שלה כ”כן”,

והתרגשתי כאילו זכיתי במשרת חלומותי.

 

רגע, בעצם זו ליטראלי משרת חלומותי אם חושבים על זה מהכיוון הנכון…

על המפגשים והחוויות עם המקומיים אספר בפוסט הבא. ובינתיים, תחשבו טרמיציני טונה, ג’בטה סלמי איטלקי וחסה, סלט קפרזה ועגבניות, פסטה איטלקית עם סלמון ו…זיתים שחורים. אין על הזיתים השחורים של Mele.

וכדי שלא נטעה, דולי פרטון לא שרה עלי!

 

תגובה אחת